על הסופרת

אינני בעלת רקע כסופרת אך אומרים שבכל אדם קיים ספר אחד ואותו קיוויתי לחלוק. 
 

גדלתי בחברה הדתית וכשהכרתי בנטייתי המינית חשבתי שאאלץ לבחור בין אמונתי לאהבתי לנשים.
בחברה שנושמת מסגרות וקטלוגים, לא התאמתי לקופסא. הסתובבתי עם חילונים ודתיים, גאים וסטרייטים. בחמישי מסיבה ב"אומן 17" ובשישי הדלקת נרות שבת. ושוב המצפון, אני חייבת לבחור. 
מה אם אני איפשהו שם באמצע? לא אחת, אלא חלק מהכול, מכולם, וזו נחלתי. 
הכרתי אנשים בכל גווני הקשת ובזכותם חיי התמלאו בצבע. 
כך החלטתי לכתוב על השונה, האחר, הפחות מוכר, המיוחד.

בתהליך היצירה, הדפים הלבנים חוו אותי עם חיוך על הפנים, צחוק מתפרץ, מצח מכווץ ודמעות בעיניים. עכשיו כשהם מלאים במילים, עדיי הם לקולי.